"אירועי הילדות אינם חולפים, אלא חוזרים על עצמם כמו עונות השנה."  אלינור פרג'און

אני מרגיש תקוע…

אני מרגישה שאפילו האנשים הקרובים אלי לא מבינים אותי…

כולם אומרים שהוא לא מתאים לי אבל קשה לי להשתחרר ממנו… (דוגמת תיאור מקרה, בהמשך העמוד)

כמעט תמיד אני חושש לבטא את עצמי מול הבוס שלי. לא מבין למה אני כזה מרצה ולמה אני לא מצליח לאמר לו מה אני רוצה.

אני לא מבינה איך התחתנתי עם מישהו שהיה כל כך אוהב ושונה מהאמא הביקורתית שלי ואיך פתאום הוא כל כך דומה לה …

מוכר לכם ?

על פי הגישה הטיפולית שנקראת "סכמה תרפיה", המשפטים הללו, שמתארים מצבי חיים שכיחים, מבטאים "מלכודות רגשיות" שבדרך כלל איננו ערים לקיומן. כשלא זכינו למענה, מלא או חלקי, לצרכים הרגשיים שלנו בילדות ובבגרות, נוצרו אצלנו תבניות חשיבה והתנהגות, שאנחנו נושאים אתנו בהמשך החיים. מבלי דעת אנחנו מוסיפים לפעול לפיהן. ואם בעבר הן שירתו אותנו, נאמנה,  כאמצעי הגנה,  בבגרות טריגר עשוי לעורר את החלקים הללו ולהפעיל דפוס חשיבה והתנהגות, לא יעיל,  אשר יחבל בחיינו ויביא  אותנו שוב ושוב למצבים שאין לנו עניין לחוות.

הצרכים שאינם מקבלים מענה, לא רק יוצרים חסכים המתבטאים בתבניות מנטליות והתנהגותיות, לא יעילות אלא גם באים לידי ביטוי, בחלקים העצמי השונים. המטרה בטיפול היא להכיר בצרכים, להבין איך נלמדו דפוסי החשיבה וההתנהגויות הללו,  ללמוד לנהל דיאלוג עם חלקי העצמי השונים ולשנות את ההתנהגויות הלא יעילות, עקב כך.

סכמה תרפיה הינו טיפול פסיכולוגי (מהגל השלישי של ה CBT), מבוסס מחקר, המשלב היבטים מעשיים ותבונתיים מהגישה הקוגניטיבית התנהגותית, היבטים חווייתיים מגישת הגשטאלט והבנות דינמיות, למודל אחד של טיפול נפשי עם הקניית כלים מעשיים. חוסר מענה לצרכים והתפתחות דפוסי חשיבה והתנהגות לא יעילים עשויים לגרום, בין השאר, לחרדת נטישה, חרדות שונות, דיכאון, הפרעות אכילה, התמכרויות ועוד . אי לכך,  הטיפול משולב בטיפולים השונים.

הטיפול בסכמה תרפיה, תורם לשיפור איכות החיים, בכל תחום בחייך. בעיקר משום שהשיפור העיקרי , בראש ובראשונה, הוא  עם עצמך !

כדי להבין ולו במעט, את הגישה הטיפולית "סכמה תרפיה", בחרתי להביא את סיפורה של שני, בה טיפלתי:

שני, בת 35, רווקה, הגיעה אלי לטיפול, די מיואשת מטיפולים רבים שעברה, במטרה לשנות את חייה בהיבטים הרגשיים והזוגיים. היא עבדה במשרה בכירה והייתה מרוצה. היו לה שתי מערכות זוגיות. בשתיהן בן הזוג ניווט את הקשר לפי רצונו, ולרצונותיה לא היה מקום בקשר. היא הרגישה כמקבצת נדבות של תשומת לב. היא תמיד מצאה את עצמה לבד גם כשהיו ביחד. בן זוגה  לא התעניין במה שקורה בחייה, אלא אם זה היה קשור לחייו. הוא  היה מגיע אליה אך לא מפספס שום תכנית טלוויזיה. מבקר אותה גם על הישגיה. היא הרגישה שלא  אכפת לו ממנה. וחשבה שזו אשמתה כי היא לא משקיעה מספיק בקשר. היא מצאה שהיא מרצה. מוותרת על רצונותיה.  תמיד נחמדה אליו. לא כועסת או מעירה,  שמא הוא יעזוב אותה והיא תישאר לבד, למרות שלא הפסיקה להתלונן ולבכות למי שהיה מוכן לשמוע. כל קשר נמשך, לסירוגין, שנים עד הניתוק. וגם אז הניתוק היה קשה מנשוא. הביקורת הפנימית לא נחה לרגע. היא לא הפסיקה לאמר לעצמה כמה היא לא באמת שווה, ועד כמה אף אחד לא יכול ויוכל לאהוב אותה.

שני גדלה בבית של הורים קרייריסטים, שנתנו לה הכל, מלבד תשומת לב. תהליך "הקבצנות הרגשית" החל בבית. הוריה היו עסוקים מאוד וכשפעם התרעמה על חוסר תשומת הלב, אמא שלה, כעסה וטענה שהיא כפוית טובה משום שהיא מקבלת הכל. במקרים אחרים ספגה ביקורת על חוסר היכולת שלה להתחבר חברתית. אביה אמר שאם רק תהיה קצת יותר נחמדה עם הבנות הן יהיו חברות שלה. מכל מקרה כזה, תחושת הבושה על מי שהיא הלכה והתעצמה ועינת הפסיקה לשתף. לא בכישלונות. לא בכאבים ולא בפגיעות.  עם הזמן, למדה שכדי להתחבב על אמא, וגם על אבא, אסור לה להתלונן. עם השנים הפכה להיות ילדה טובה, צייתנית, תלמידה מצטיינת מתוך ההבנה שהערך החשוב להוריה הוא, לימודים. על כך, היא זכתה בשבחים רבים.

בטיפול הבנו כי חוותה "חסך רגשי" (תבנית מנטלית), כאשר צרכיה בחום ואהבה, אמפטיה, הגנה, שיתוף והדרכה לא מולאו. הדרך של שני לא לחוש את הכאב ואת החוסר ולהרגיש אהובה הייתה להתעלם מרצונותיה ולרצות אחרים. היא "למדה" זאת בילדותה וכשהתנהגה כך זכתה לשבחים. בבגרות המשיכה להתנהל כך. בעבודה הייתה עילוי, התקדמה וקצרה שבחים רבים. בתחום הזוגיות בחרה בני זוג שקיפחו אותה רגשית. לא הם ולא היא מילאו את צרכיה.

הדרך הטיפולית  עם שני הייתה ארוכה ומרתקת. שני הבינה כי בתוכה חיה ילדה שכמהה שמישהו יראה אותה. ובראש ובראשונה היא. עינת הבינה את "הטריקים" שהמח שלה מצא כדי להתמודד עם הכאב. אותם "טריקים" שהפכו להיות בית הכלא שלה, עם השנים, ביניהם ההתנהגות המרצה. בטיפול, הצליחה להתחבר לעצמה, לרצונותיה, לצרכים שלה והפכה לבוחרת ולא נבחרת. היא למדה להתחבר לרגשותיה ולא להיבהל מהן. למדה לתת ביטוי לרצונותיה. לבקש, לכעוס, להתפייס, למתן את החלקים המאוד ביקורתיים שלה, להשתחרר מתבנית הקורבן שגדלה עם השנים. וככל שהחלק הבוגר והבריא שבה, זכה למקום גדול יותר, הלכה והשתחררה מתבנית הקורבן. לקחה אחריות על מעשיה ובחירותיה ואט אט התחברה לסביבה שהתאימה לה. לאורך זמן היו לה הרבה מחזרים שהיו שונים מהתבנית המוכרת, והיא לא רצתה לבחור בהם. גם שם עבדנו ברגישות לדייק את הצרכים מבלי לאסוף עוד פיסות אשמה ובושה על כך שהיא מפספסת מחזרים נהדרים מהקטלוג. עד שנמצא האיזון המתאים לה. היום שני נשואה. היא אומרת "שהטיפול החזיר לה את עצמה, כפי שלא הכירה מעולם".

בעבודה עם שני עבדנו עם ההיבטים השונים של גישת "הסכמה תרפיה". ברמה הקוגניטיבית, הגברת המודעות לצרכים שלה, לחלקים בתוכה המנהלים דו שיח לא יעיל והבנת דרכי ההתמודדות שלה עם החסכים מהעבר. בהיבט הדינמי, הבנה של מקורות החוסר, מהאנשים המשמעותיים בחייה, תוך שיח אמפתי וקרוב.  ובהיבט החוויתי, עבודה במשחקי תפקידים במטרה לעורר את הרגשות, במיוחד הקשים, וללמוד להתמודד איתן. להבין מהם הצרכים שלה כיום וללמוד לדבר אותם, בדרך רגישה. עבודה בדמיון מודרך פעיל, של שיחזור ושינוי תסריטים מהעבר תוך התייחסות מתמדת להווה.

עוד אודות הטיפול הקוגנטיבי התנהגותי

למידע נוסף ו/או לקביעת פגישה התקשר/י 052-6559524