חרדה חברתית היא תופעה מורכבת ורבת פנים. היא ממוקדת בקשרים החברתיים שלנו עם אנשים ונובעת מהפחד מפני דחייה, ביקורת ושיפוטיות. חרדה חברתית אינה "הגיונית" או מציאותית בדרך כלל. היא מאופיינת בתחושות דאגה, מועקה, אי נוחות ופחדים, שמופיעים לפני מפגשים עם אנשים אחרים, במהלכם ואחריהם.
פעמים רבות אנשים טועים לחשוב שהם לא סובלים מחרדה חברתית, אלא מביישנות. ההבדל בין השניים הוא בתשובה לשאלה האם "הביישנות" או החרדה החברתית גורמים להימנעות ממפגשים עם אנשים, באירועים משפחתיים, בעבודה, או בכל מפגש חברים אחר. שעה שאדם ביישן לא יימנע ממפגשים חברתיים, גם אם לא ייזום אותם או יהיה כוכב הערב. אנשים עם חרדה חברתית יימנעו ממפגשים.
חרדה חברתית מופיעה במצבים שונים. היא מאופיינת בדרגות קושי שונות ובתסמינים אופייניים מגוונים. אצל אנשים עם חרדה חברתית יופיעו תסמינים גופניים, כמו: הזעה, הסמקה, רעד, דפיקות לב, יובש בפה וקוצר נשימה. אדם עם חרדה חברתית נוטה לחשוב מחשבות שמפרות את שלוותו כמו: בטח כולם מסתכלים עלי… אני לא שייך לכאן. כולם צוחקים עלי. למה באתי, לא הייתי צריך לבוא. חרדה חברתית גורמת לסובלים ממנה להימנע ממפגשים ולהעדיף להישאר בבית. במידה וייצאו מהבית הם עשויים להסתגר בשתיקתם, להיות באירוע כל שהוא בגופם, אך לא להשתתף בו ממש.
אבחון וטיפול בחרדה חברתית
אבחון חרדה חברתית וזיהוי מידת עוצמתה וחריפותה, מתבצע בשיחת אבחון ובשימוש ב"מבחן לייבוביץ". מדובר בסדרת שאלות המדרגות את רמת הפחד וההימנעות הכרוכים בפעולות שונות בחיי היום יום.
טיפול קונטיבי התנהגותי הוכח במחקרים רבים כמוצלח ביותר לטיפול בחרדה חברתית בעיקר משום שהוא משלב שיחה טיפולית ועבודה התנהגותית (הן בפגישה והן מחוצה לו).
הטיפול הקוגניטיבי מתמקד בזיהוי המחשבות והרגשות, שמחוללים את מעגל הקסמים של החרדה. החלק ההתנהגותי, שהוא החלק המרכזי בטיפול, מתמקד בחשיפות למצבים המעוררים חרדה וברכישת מיומנויות להרגעת החרדה.
עוד אודות הטיפול הקוגנטיבי ההתנהגותי
