אתה סובל מלחץ בחזה, רעד בגוף וזיעה קרה? אתה מרגיש שמשהו נורא עומד לקרות, שבטח לא תהיה מסוגל לעמוד בו ולהתמודד איתו. הלב הולם בחוזקה, יש לך סחרחורות מדי פעם, אבל אין שום ממצא רפואי, כי כבר היית אצל הרופא כמה פעמים והוא לא מצא כלום. אתה לא לגמרי יודע איך תתמודד עם אתגרי היום. יש לך רצון עז לברוח מהישיבה / מהעבודה ולחזור הביתה, למיטה, למקום הבטוח".
"את מרגישה פחד כשאת ניגשת למשימות חדשות, כל מה שעובר לך בראש הוא: אני לא טובה מספיק כדי לעשות זאת, האם בכלל אהיה מסוגלת לעשות את הדבר הפשוט הזה שעשיתי, בהינף יד, לפני שנים? הפחד הזה מלווה ברעד בגוף וכל מחשבה על יציאה מהבית בבוקר משתקת. לפעמים את מצליחה להתגבר ויוצאת מהבית ולפעמים את נכנעת ללחץ וחוזרת למיטה, כועסת על עצמך".
מה יש לי ?
חרדה היא תחושה מוגזמת של פחד, דאגנות יתר, או בהלה שמופיעה כשאנחנו עומדים בפני "סכנה" פנימית או חיצונית. כולנו חווים מדי פעם חרדה לפני מבחן, ראיון עבודה, בקשת העלאה בשכר, דייט ראשון, או כאשר נשקפת סכנה ממשית לחיים (אמא'לה נחש או פיגועי טרור בישראל).
אבל, בשעה שחרדה במינונים נמוכים, עשויה להניע לפעולה (חרדה קלה למשל, לפני ראיון עבודה יכולה להניע אותנו להתכונן טוב יותר), חרדה בעוצמה רבה, פוגעת ביכולת הביצוע וגורמת לתחושת מסוגלות נמוכה.
למה הגוף שלי מגיב כך בזמן חרדה?
חרדה היא דרכו של הגוף להגיב במצב של סכנה. כאשר המח מזהה סכנה, הגוף מפריש אדרנלין וקורטיזול כתגובה לגירוי המאיים. האיום הנתפס גורם להפעלת מערכת החירום בגוף (המערכת הסימפתטית) והתסמינים יהיו: דפיקות לב מואצות, קשיי נשימה, רעד, חום, הזעה, מתח בשרירים, תחושת אי נוחות, קושי בריכוז, קושי לבלוע, בחילות, סחרחורת ועוד.
זוהי תגובת "הילחם או ברח של המנגנון ההישרדותי של הגוף, שפועל להצלת חיים במצבים של סכנה אמיתית. עם זאת, הגוף אינו מבחין אם הסכנה אמיתית, או מדומה ולכן כשכפתור "אזהרה" נלחץ כאות לסכנה המערכת מופעלת.
הגורמים הפיזיולוגים לחרדה אינם חד משמעיים. מחקרים מסוימים קושרים בין גנטיקה להתקפי חרדה. בעולם הפסיכולוגיה מוסכם כי התקפי חרדה נובעים משילוב בין גורמים פסיכולוגיים, סביבתיים וביולוגיים. חלק מהגורמים הפסיכולוגיים כוללים חיים עתירי לחץ ומתח המעוררים פעילות מוגברת של המערכת העצבית וגורמים לשיבושה. ישנן גישות המגדירות חרדה כחוסר איזון בגוף, מסיבה זו או אחרת.
אנשים המצויים בחרדה נוטים להיות בכוננות תמידית. הם סורקים כל מקום, מצב, אדם ובוחנים איפה הסכנה. הם בתחושת "היפר" רוב הזמן, ערניים לכל אות וסימן ומערכת האזעקה אצלם מגיבה, כמעט, לכל גירוי גם אם אין סכנה ממשית.
אנשים חרדתיים עשויים להימנע מאנשים או ממקומות, מיציאה החוצה, או משהייה בחוץ. הם מסגלים לעצמם "התנהגויות בטוחות" ודרכי התמודדות, לא יעילות, כדי להתמודד עם החרדה ביניהן: צריכת אלכוהול, עישון יתר, עיסוק אובססיבי בטלפון הנייד או בתיק, הימנעות מיצירת קשר עין עם אחרים, הכנת תכנית בריחה ונטילת תרופות.
ההתנהגויות הבטוחות וההימנעות ממצבים עוזרים, לכאורה, להפחית את החרדה וגורמים לתחושה טובה רגעית. אבל בפועל הם משמרים את החרדה ואינם מאפשרים לאדם החרד לגלות שחרדתו תפחת בלעדיהן.
מעגל הקסמים של החרדה
אבחון חרדה
הפרעות חרדה באות לידי ביטוי בדרכים שונות: בהתקף פאניקה, בהתנהגות כפייתית, במחשבות טורדניות, בפוביות כמו היפוכונדריה (חרדת בריאות וחשש מפני מחלות), אגורופוביה (פחד מפני מקומות פתוחים או הומי אדם אשר גורמים לכך שהאדם יישאר בבית) וקלסטרופוביה (פחד מפני מקומות סגורים או צפופים) ועוד.
חרדות תופענה בשלושה אופנים עיקריים :
בפתאומיות – כאשר התקף חרדה מופיע יש מאין, ללא כל סיבה נראית לעין.
מצבית – התקף החרדה מופיע תמיד במצב מסוים, למשל בכניסה למקום סגור, או טיפוס למקום גבוה.
נטייה למצביות – התקף החרדה יופיע במצבים מסוימים, אם כי לא תמיד.
טיפול בהפרעות חרדה
טיפול קוגנטיבי התנהגותי הוכח במחקרים רבים כמוצלח ביותר לטיפול בהפרעות חרדה. לעיתים יינתן גם טיפול תרופתי.
ברובד הקוגניטיבי: הטיפול ממוקד בתפיסת האיום ובזיהוי המחשבות השליליות והמאיימות לגביו. בפיתוח ואימוץ חשיבה אחרת ובפיתוח ואימוץ דרכי התמודדות חדשות.
ברובד הפיזי: הטיפול ממוקד באסטרטגיות להרגעת הגוף ותסמיני החרדה.
ברובד ההתנהגותי: בחשיפה מבוקרת למצבים מעוררי חרדה.
הפרעות חרדה נבדלות זו מזו, במידה ניכרת. לכן הטיפול מותאם לכל אדם על פי התסמינים האופייניים. משך הטיפול תלוי בחומרת הפרעת החרדה. יחד עם זאת, רוב המתמודדים עם חרדה נהנים משיפור משמעותי במצבם בתוך 8 – 10 פגישות טיפוליות.
חלק מהטיפולים אישיים וחלק נעשים בטיפול קבוצתי. בהפרעות רבות, כמו חרדה חברתית, השילוב בין טיפול פרטני לקבוצתי מניב תוצאות טובות.
עוד אודות הטיפול הקוגנטיבי ההתנהגותי
