אחת הסיבות המרכזיות לפנייה לטיפול, הינה הערכת עצמית לוקה בחסר ורגשי נחיתות. כמה פעמים חשבתם בליבכם: אני לא מוצלח/ת, אני פגום/ה, חסר/ת ערך, לא שווה במיוחד, יש טובים ממני, כולם מוצלחים/ת ורק אני בינוני/ת. אלו הן תחושות, מחשבות ואמונות שמקורן בהערכה עצמית לקויה. אנו מצפים מעצמנו לעמוד בסטנדרטים החברתיים המחמירים. אנו שופטים את עצמנו ללא הרף וחושבים שאם נהיה מפלצות יעילות, נשיג השכלה אקדמאית מפוארת, נעבוד בחברה נחשבת, נשיג פרסום / עושר / הופעה משודרגת, נרגיש טוב יותר ונעריך את עצמנו. אנו משווים, מודדים ושופטים את עצמנו לפי סמלי סטאטוס וערכים חברתיים מקובלים, במקום להתבונן פנימה ולשאול את עצמנו שאלות על ערכים אחרים, כמו: אינדיבידואליזם, אושר והגשמה אישית. בבסיס התחרות עומדת השוואה ומדידה בלתי פוסקת. ההשוואה יוצרת תחושת נחיתות.

אז, בעצם, מהי הערכה עצמית, אם היא אינה עומדת כשווה בין שווים עם סמלי סטאטוס שרובנו סוגדים להם? מישהו שמע פעם על "שיח פנימי" ? מישהו שמע פעם על מחשבות אוטומטיות, אותם המחשבות המזוהות עם הקולות ששמענו, מאז היותנו זוכרים את עצמינו. השיח הפנימי הוא אותן המחשבות האוטומטיות אשר עיצבו את תפיסתנו לגבי עצמינו, מרגע שלמדנו להבין. אותן האמונות שאנו מחזיקים על עצמינו בהווה ויוצרות את ריטואל המחשבות היחסיות (אני טוב ממנו/ מי אני אל מולו / אני לא "שווה" / לעולם לא אוכל להיות מסוגל לעשות…. כך או כך…. ) , משקפות, באופן ישיר את המסרים שקיבלנו כילדים. סביר להניח כי לא הגענו לעולם, עם תחושת הערכה עצמית לקויה. ההוכחה לכך היא שבעידן הרזון, תינוקות עתירי קפלים בירכיים ובידיים לא סובלים מתחושת "אינני חטוב/ה מספיק" ולכן אינם ממלאים את קליניקות הטיפול בתחושות תסכול. הזמן היחיד שאותן תינוקות שגדלו ממלאים את הקליניקות, הוא כאשר הם מבינים כי אינם עומדים בסטנדרטים המחמירים של "משטר האופנה". ואותו משטר האופנה שאנו, אוהבים/ות לציית לו, נותן לגיטימציה למתן תוויות "אני שמנה/ לא יפה מספיק / לא אופנתית / לא מחוזר/לא חכם ועוד כהנה וכהנה תוויות שרק המח האנושי המופלא, יודע לייצר.

אי לכך נראה כי יהיה יעיל ביותר עבורנו, שלא למתג את עצמינו תחת תוויות ערכיות כמו: " אני לא יפה / טובה/ מוכשרת / אימא נהדרת", אלא להרגיל את עצמנו להתייחס להתנהגויותינו ולמיומנויות שלנו. את המיומנויות, אפילו הקשות ביותר, ניתן להשיג. זה עניין של פרקי זמן ועד כמה אנו מוכנים להשקיע במשאלת ליבנו – להיות בעל תואר / מוכשר או מקצוען בתחום מסוים / להיות בעלת גוף חטוב . חשוב לזכור, יחד עם זאת, כי עודף או חסר במיומנות הזו לא יגרע או יאדיר את ערכינו. כולנו בני אדם בעלי אותו ערך, ערך של בני אדם. באופן מעשי ועל מנת למנוע התדרדרות של הערכה עצמית לתהום, שרק מסוק יוכל לחלץ, חשוב לבחון את המחשבות האוטומטיות. אותן המחשבות הקובעות את רגשותינו והתנהגותנו ולהחליפן במחשבות מציאותיות יותר. יש לדעת, שהמילים הנאמרות בשיח הפנימי שלנו, הן בעלות משקל רב ביותר, על הרגשתנו ובודאי על התנהגותנו.

אם יש לך תחושה של "אני לא מוצלח או מוצלחת במיוחד" אל מול חבריי, חברותיי, אחיי ואחיותיי או הקרובים אליי אין ספק שחשוב לשים לב לדו שיח האכזרי שאת/ה מנהל/ת עם עצמך. הדו שיח הזה, המבוסס על ביקורת עצמית צולבת וללא מילה אחת טובה על הייחודיות שבך, גורם לך לתחושת נחיתות. בהשוואה הזו את/ה קונה כרטיס ישיר למועדון "המדוכאים", וזה בשל חוק היחסיות. חוק היחסיות אומר כי אין דבר שהוא טוב או רע או יפה או מכוער, עד שאתה משווה אותו לאחר. לכן כשאת/ה תופס/ת מישהו כגדול/ה ממך, את מרגיש/ה קטנ/ה וכשאת/ה תופס/ת מישהו כקטן/ה ממך את מרגישה גדול/ה. האין זו אשליה של תפיסה ? האם אי אפשר להתייחס לכולם כגדולים? אנחנו שונים מעצם הפרופיל האישיותי שלנו ובשל כך, אין קטן וגדול אלא שונה.

אז ראשית, אם כבר בהשוואות עסקינן, עשי/ה את ההשוואות, רק!, בינך לבין עצמך. התמקד/י במה כבר הצלחת להשיג ובכל תחום, באיזו נקודה התחלת ולאיזו נקודה הגעת. שנית, הגישה הקוגניטיבית התנהגותית מציעה, אף, לרדת מנושא ה"שווה" ולא לקבוע כל ערך לאדם. כל אדם הוא ייחודי, עם סט החוזקות והחולשות שלו, ללא קשר לכישלונות ולהצלחות שלו ולכן ראוי שיהיה נאהב בעיניו ובעיני סביבתו. על מנת לעבוד על הדוח שיח האכזרי והשיפוטי שאת/ה מנהל/ת עם עצמך, חשוב להשקיע עבודה בניתוח המחשבות האוטומטיות שלך ולסייע לך בשינוי מחשבתי שתוצאותיו יסייעו לך לשפר את הרגשתך. הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי רגשותייך נוצרים מהמשמעות שאת מייחסת לאירועים במציאות ולא מהאירועים עצמם (עליהם אין לנו שליטה).

דוגמא למחשבה אוטומטית הקונה כרטיס למועדון המדוכאים "מיכל, חברתי לעבודה, קיבלה העלאה בשכר". המשמעות שאת נותנת לאירוע הזה "אני לא טובה כמוה", שינוי מחשבתי עובר דרך שאילת שאלות: האם בהכרח העובדה שמיכל קיבלה העלאה, שם אותך במקום נמוך ממנה? חשוב להבחין שזו דעה ולא עובדה. וסביר שאת מתייחסת למחשבה הזו כעובדה. מעבר לכך, אנחנו מבחינים בסט של 10 סוגים של טעיות חשיבה אשר מצביעות על טעויות לוגיות בצורה החשיבה. טעות חשיבה לדומא – הסקת מסקנות שגויה. העובדה היחידה היא שמיכל קיבלה העלאה בשכר, המסקנה בה אינך טובה מספיק, היא מסקנה לא מבוססת, שגויה מיסודה ומצריכה הערכה מחדש.
דוגמא נוספת לטעות חשיבה, הכל או כלום- "אם אינני יכולה להשיג לעצמי הישג שהוא פחות ממושלם, אני כישלון". מחשבה כזו קונה, לאותו אדם, כרטיס והפעם בטיסה ישירה ומהירה למועדון המדוכאים.

אם את/ה רוצה להבין, ולשנות את הדו שיח הזה ולצאת מהמעגל האכזרי הזה, אני פה.

תתקשר/י 052-6559524

חתומה בתקווה ☼
גילה